דנה ויובל נפגשו לפני עשור בלימודי התואר. האהבה פרחה, והם החליטו לחיות יחד מבלי להינשא. "חשבנו שזה לא משנה", נזכרת דנה, "עד שהגיעה הפעם הראשונה שנתקלנו בבירוקרטיה". כשניסו לקנות דירה, גילו שמעמדם כידועים בציבור מסבך את התהליך. "פתאום הבנו שיש פער בין איך שאנחנו רואים את עצמנו לבין איך שהמערכת רואה אותנו", מספר יובל.
הסיפור של דנה ויובל מדגים את המורכבות של מעמד הידועים בציבור בישראל. זוגות רבים בוחרים באפשרות זו, אך מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים. מסיפורם עולות שאלות על זכויות, הכרה חברתית, ומקומם במרקם החיים הישראלי המשתנה.
הגדרה משפטית והתפתחות היסטורית
ההגדרה המשפטית של ידועים בציבור בישראל התפתחה לאורך השנים. מדובר בזוג החי יחד כבני זוג לכל דבר, מנהל משק בית משותף, אך לא נישא באופן רשמי. התפתחות מעמד זה החלה בשנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר בתי המשפט החלו להכיר בזכויות מסוימות של זוגות לא נשואים.
פסק דין מכונן בנושא ניתן בשנת 1970 בבג"ץ נסיס נגד יושב ראש ועדת הזכאות. בפסק דין זה, הכיר בית המשפט העליון בזכותה של בת זוג ידועה בציבור לקבל זכויות דיור כאלמנת חייל. מאז, התרחבה ההכרה המשפטית בידועים בציבור בתחומים רבים, כולל זכויות סוציאליות, מיסוי, ירושה ועוד.
עם זאת, חשוב לציין כי עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין מעמדם של זוגות בסטטוס זה לבין זוגות נשואים, במיוחד בתחומי המעמד האישי והדין הדתי. התפתחות זו משקפת את השינויים החברתיים והערכיים בחברה הישראלית לאורך השנים.
אז מהם ההבדלים?
זכויות וחובות כלכליות:
ידועים בציבור: זכאים להטבות מס מסוימות, אך לא לכולן. למשל, הם עשויים ליהנות מהטבות מס בקניית דירה, אך לא מנקודות זיכוי מס הכנסה כמו זוג נשוי.
זוגות נשואים: נהנים ממלוא ההטבות והזכויות הכלכליות המוענקות על ידי המדינה, כולל הטבות מס מקיפות יותר.
זכויות ירושה:
ידועים בציבור: אינם יורשים אוטומטית זה את זה. נדרשת צוואה מפורשת או הוכחת כוונת שיתוף.
זוגות נשואים: יורשים אוטומטית זה את זה על פי חוק הירושה, אלא אם נכתבה צוואה אחרת.
הכרה בילדים משותפים:
ידועים בציבור: האב נדרש להכיר באבהותו באופן רשמי. עם זאת, לאחר ההכרה, הזכויות והחובות זהות לאלו של הורים נשואים.
זוגות נשואים: האבהות מוכרת אוטומטית ללא צורך בהליך נוסף.
כל הנתונים והמספרים: במגמת עלייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הזוגות החיים כידועים בציבור בישראל נמצא במגמת עלייה מתמדת. בשנת 2021, כ-5% מכלל הזוגות בישראל הוגדרו כידועים בציבור, עלייה של כ-30% לעומת העשור הקודם. בקרב צעירים בגילאי 25-34, השיעור גבוה אף יותר ומגיע לכ-8%.
מגמה מעניינת נוספת היא העלייה בגיל הנישואין הממוצע, שמגיע כיום ל-27.5 לנשים ו-29.8 לגברים. נתון זה מצביע על כך שיותר זוגות בוחרים לחיות יחד לפני הנישואין או כחלופה להם. בנוסף, נרשמת עלייה במספר הזוגות החד-מיניים המגדירים עצמם כידועים בציבור, בעיקר בשל המגבלות על נישואין חד-מיניים בישראל.
השפעת הרשתות החברתיות
הרשתות החברתיות משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה הציבורית של מעמד הידועים בציבור בישראל. פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק מאפשרות לזוגות לשתף את סיפוריהם האישיים ולהעלות את המודעות לאתגרים ולזכויות של ידועים בציבור.
לדוגמה, הזוג א' ו-ג', שחיים יחד כידועים בציבור כבר כמה שנים, משתפים באופן קבוע ברשתות החברתיות את חוויותיהם כזוג חד-מיני. "אנשים לומדים על מציאות חיינו דרך השיתוף ברשתות", מספר א'. "קיבלנו המון תגובות".
בנוסף, קבוצות פייסבוק ייעודיות לידועים בציבור הפכו למקור מידע חשוב ולפלטפורמה לתמיכה הדדית. אלה מאפשרות שיתוף מידע משפטי, טיפים פרקטיים ותמיכה רגשית. השיח הפתוח ברשתות החברתיות תורם לנורמליזציה של מעמד הידועים בציבור ומעודד דיון ציבורי בנושא.
לסיכום: מעמד הידועים בציבור בישראל עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. ראינו כיצד ההגדרה המשפטית התפתחה, וכיצד זכויות הידועים בציבור התרחבו, אם כי עדיין קיימים פערים ביחס לזוגות נשואים. הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על מגמת עלייה במספר הזוגות הבוחרים באפשרות זו, במיוחד בקרב צעירים.
בעתיד, סביר להניח שנראה המשך התפתחות בחקיקה ובפסיקה בנושא, תוך התאמה למציאות החברתית המשתנה. השיח הציבורי, המונע בין היתר על ידי הרשתות החברתיות, צפוי להמשיך ולהשפיע על עיצוב מעמדם של הידועים בציבור בחברה הישראלית.
