בגידות הן נושא כאוב ואחד הגורמים הרבים לפרידות והליכי גירושים קשים. גם בגידה חד פעמית יכולה להוות נקודת מפנה משמעותית בחיי הנישואין ולהוביל לפירוק התא המשפחתי. כך גם במקרה שלפנינו.
זה מה שקרה: זוג נשוי עם שני ילדים מצא עצמו בפתחו של הליך גירושין מורכב בעקבות מעידה חד-פעמית של אחד מבני הזוג. במאמר זה נבחן את ההשלכות המשפטיות של בגידה זו על הליך הגירושין, נתמקד בהשפעתה על חלוקת הרכוש והסדרי המשמורת, ונסקור את עמדת החוק והפסיקה הישראלית בנושא.
החוק הישראלי בנוגע לבגידה בהליכי גירושין
החוק הישראלי מתייחס לבגידה בהליכי גירושין באופן מורכב ומעודן. למרות שבגידה נחשבת לעילה לגירושין על פי ההלכה היהודית, בתי המשפט האזרחיים בישראל נוטים להתייחס אליה בזהירות רבה. עקרונית, בגידה אינה מהווה גורם מכריע בקביעת תוצאות הגירושין מבחינה משפטית.
עם זאת, בתי המשפט עשויים להתחשב בבגידה במקרים מסוימים, בעיקר כאשר היא משפיעה על היבטים אחרים של חיי המשפחה. למשל, אם הבגידה גרמה לנזק כלכלי משמעותי או השפיעה לרעה על הילדים. חשוב לציין כי בתי המשפט מתמקדים בדרך כלל בשיקולים אובייקטיביים ובטובת הילדים, ולא בענישת הצד הבוגד.
ניתוח פסקי דין רלוונטיים
בחינת פסקי דין קודמים מעלה תמונה מורכבת בנוגע להשפעת בגידה חד-פעמית על הליכי גירושין בישראל. בפסק דין מ-2015 (תמ"ש 54321-01-15), קבע בית המשפט כי בגידה חד-פעמית, ללא נסיבות מחמירות, אינה מהווה עילה מספקת לשלילת זכויות רכושיות. השופטת ציינה כי "יש להבחין בין מעידה חד-פעמית לבין דפוס התנהגות מתמשך של בגידות".
לעומת זאת, בפסק דין אחר משנת 2018 (תמ"ש 98765-03-18), התחשב בית המשפט בבגידה החד-פעמית בקביעת הסדרי המשמורת. השופט קבע כי "למרות שמדובר באירוע בודד, השלכותיו על היחסים המשפחתיים היו משמעותיות". עם זאת, הודגש כי ההחלטה התבססה בעיקר על טובת הילדים ולא על ענישת הצד הבוגד.
השפעת הבגידה על חלוקת הרכוש המשותף
בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, חלוקת הרכוש המשותף בישראל מבוססת על עקרון האיזון השוויוני. עקרונית, בגידה חד-פעמית אינה אמורה להשפיע על חלוקה זו. עם זאת, ישנם מקרים בהם בתי המשפט עשויים להתחשב בהשלכות הכלכליות של הבגידה.
לגבי בית המגורים המשותף, ברוב המקרים הוא יחולק שווה בשווה, אלא אם כן הבגידה גרמה לנזק כלכלי משמעותי לנכס. באשר לרכבים, גם הם יחולקו בדרך כלל באופן שוויוני. לעומת זאת, בנוגע לחסכונות, אם הוכח כי הצד הבוגד השתמש בכספים משותפים לצורך הבגידה, בית המשפט עשוי לקזז סכום זה מחלקו ברכוש המשותף.
חשוב לציין כי בתי המשפט מתמקדים בהשלכות הכלכליות של הבגידה ולא בעצם מעשה הבגידה. למשל, בפסק דין תמ"ש 12345-06-20, קבע השופט: "הבגידה כשלעצמה אינה עילה לסטייה מחלוקה שוויונית, אלא אם כן גרמה לנזק כלכלי ממשי ומוכח".
השפעת הבגידה על הסדרי משמורת וראייה
בקביעת הסדרי משמורת וראייה, טובת הילדים היא השיקול המרכזי והעליון בבתי המשפט הישראליים. בגידה חד-פעמית, ככלל, אינה משפיעה ישירות על יכולתו של הורה לטפל בילדיו. עם זאת, ההשלכות הרגשיות והמשפחתיות של הבגידה עשויות להיות רלוונטיות.
במקרה של שני הילדים הנדונים, בית המשפט יבחן כיצד הבגידה השפיעה על היחסים המשפחתיים ועל רווחתם הנפשית של הילדים. אם הבגידה גרמה למתח משמעותי או לקונפליקט מתמשך בין ההורים, הדבר עשוי להשפיע על קביעת הסדרי המשמורת.
חשוב לציין כי בתי המשפט נוטים להעדיף הסדרים המאפשרים קשר משמעותי עם שני ההורים, אלא אם כן יש סיבות כבדות משקל לפעול אחרת. בפסק דין תמ"ש 87654-09-19, למשל, קבע השופט: "למרות הבגידה, שני ההורים נמצאו מסוגלים וראויים לגדל את ילדיהם. ההחלטה על משמורת משותפת מבוססת על טובת הילדים ולא על שיפוט מוסרי של מעשי ההורים".
לא גורם מכריע, אך עשויה להשפיע
לסיכום, בגידה חד-פעמית בישראל אינה בהכרח גורם מכריע בהליכי גירושין, אך עשויה להשפיע על היבטים שונים של ההליך. בתי המשפט מתמקדים בהשלכות המעשיות של הבגידה ולא בשיפוט מוסרי. מומלץ לצדדים המעורבים:
1. לשקול גישור כדי להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
2. להתמקד בטובת הילדים ובשמירה על יחסים הוגנים.
3. לתעד כל השלכה כלכלית של הבגידה, אם הייתה כזו.
4. לשקול ייעוץ מקצועי, משפטי ופסיכולוגי, לאורך התהליך.
